שאלה: פגשתי בדתיים שזלזלו בי בתור חילוני, כמו כן שמעתי על חילונים שהגיעו לשכונות חרדיות ושם ממש הרגישו יחס עוין.
תשובה: היהדות מלמדת שרק לאלוקים יש את היכולת האמיתית לשפוט בני אדם, רק הוא יכול לדעת את הניסיונות של כל אדם, רק הוא יודע את היכולות שלנו.
מי ששופט את אחרים ומזלזל בהם הוא טועה ואין זו דרך היהדות!
נכון שמותר לנו ואנחנו כן יכולים לשפוט מה מעשה טוב ומה מעשה רע כי התורה הגדירה לנו זאת, ולכן חובה עלינו לומר מה אמת ומה שקר כי בתורה שהיא אמת כתוב מה אמת ומה שקר ואם לא נאמר לאחרים את דעת התורה ואת האמת אז מי ילמד אותם?
אבל מצד שני גם אם האחר לא מתנהג כפי הכתוב בתורה, אין אנו יכולים לשפוט אותו, כי אנחנו לא יודעים את הנסיבות והניסיונות שהוא עבר, לכן אסור לנו לשפוט מי אדם רע ומי אדם טוב ,כי עדיין לא נברא מכשיר שחודר ללבבות ורואה מי האדם בעל הלב הזהב ומי האדם שאין לו לב...
המשנה במסכת אבות מלמדת אותנו: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות פרק ב,ד)
מי שזלזל בך הוא טועה בהבנת היהדות ובהבנת רצון השם, לדתי אין שום רישיון בשם הדת לזלזל באחיו החילוני שלא שומר מצוות, גם אם הוא נוסע בשבת או לא מניח תפילין.
כמו כן לגבי להעיר לחבירו לצורך תיקון דרכיו ההערה צריכה להיות מתוך נחת ואהבה ועדינות כמו שכותב הרמב"ם: (הלכות דעות פרק ו' הלכה ז-ח) "הרואה חבירו שהלך בדרך לא טובה, מצווה להחזירו למוטב... וידבר לו בנחת ובלשון רכה..."
וכן כתב ספר היראים (סימן רכ"ג) "ועל המוכיח להוכיח בנעימות ובנחת כדי שיתקבלו דבריו"
כמובן שאיסור הזלזול בזולת, אין זה אומר שצריך לקבל כל דעה שתהיה. אדם יכול להיות איתן ומוצק בדעותיו מבלי שיזלזל באחר, הוא יכול להסביר מדוע הוא חושב כך ומדוע השני טועה בדעותיו, אבל הוא לא צריך לזלזל באחר, למרות שלדעתו השני טועה בכמה דברים.
שאלה: כיצד לדעתך התעוררה הטעות הזו של הזלזול באחר?
תשובה: יתכן שהמזלזל למד בטעות את השקפת התורה בנקודה זו בצורה לא נכונה, ואז כשהוא גדל הוא הפנים את הנקודה הלא נכונה הזו וחושב שכך הוא רצון האלוקים.
נכון שלטובת חינוכם של ילדינו אנחנו צריכים לומר לילד באופן ברור מה נכון ומה לא נכון, הילד חייב הדרכה והכוונה לטובתו, אבל חשוב להדגיש שהמעשה הוא פסול ולא האדם, ושגם אם הוא לדעתנו טועה, אסור לנו לדון אותו ולזלזל בו.
הערה חשובה: יש מקרים חריגים שבהם על פי ההלכה אנו מצווים להזהיר לא רק נגד דעות כוזבות אלא גם להזהיר מפני אנשים שמטעים את הציבור ומרחקים אותו מהאמת כמו מיסיונרים שמעוניינים בחלקות פיהם ובשקרים להעביר יהודים על דתם, או כאשר אדם מסוים מטעה את הציבור אם זה "באבא" מזוייף או אדם שמטעה אנשים בקשר ליהדות ולדרך האמת, אז נכון שאי אפשר לדון אותו אבל למען הכלל, על מנת שיזהרו ממנו ולא יטעו מדעותיו המטעות מותר להזהיר את הציבור מאנשים כאלה.
שאלה: הרי עד עכשיו אמרת שרק אלוקים יכול לשפוט בני אדם אז כיצד עכשיו אתה מביא דוגמא שבה מותר לו לשפוט בני אדם?
תשובה: תאר לך שאתה רואה גנב שעומד לפרוץ לבית חברך לגנוב לו את הכספת היקרה או אם אבא שלך עומד לקחת שותף לעסק המשפחתי ואתה מכיר שהשותף המיועד הוא רמאי מדופלם, שירוקן את העסק ויסע לחו"ל, האם לא תזהיר אותו, ותאמר ב"צדיקות יתירה" אני לא יכול לשפוט בני אדם, אני לא מבין את המניעים של הרמאי ולכן אין לי לדבר עליו רע.
ודאי שלא תשתוק אלא תזהיר ותתריע מפני גניבות והטעיות.
כך גם בכל מי מטעה את הציבור ומציג שקרים או הטעיות המרחיקים יהודים מהאמת צריך להודיע זאת לציבור שלא יטעה, על פי היהדות מי שמטעה את הציבור בנוגע ליהדות ולתורה הוא גורם לעם להתרחק ממקור החיים, להתרחק מאלוקים והוא עושה מעשה חמור, כי הוא גורם לאנשים להפסיד את אושרם בעולם הזה ואת חיי הנצח שלהם, אז ודאי שחובתנו להזהיר אחרים שיתרחקו מאדם כזה ולא יתקרבו אליו ולא ילמדו ממעשיו.
לסיכום: על פי היהדות אסור לנו לזלזל באף יהודי, אנחנו צריכים וזכות כל אחד להלחם על דעתו ולציג את עמדתו לגבי דיעות וסברות לא נכונות, בכל זאת חובה להזהיר מפני אנשים שמטעים ציבורים שלמים על ידי שקרים ועיוותים. והעיקר לפעול להרבות אחדות ואהבה ואחווה בעם ישראל.
מקרות: כחודו של מחט עמוד 26, ישיבת אש התורה, עבותות אהבה-קירוב רחוקים בהלכה עמוד 77, הרב משה ניומן והרב מרדכי בכר.
שאלה: פגשתי בדתיים שזלזלו בי בתור חילוני, כמו כן שמעתי על חילונים שהגיעו לשכונות חרדיות ושם ממש הרגישו יחס עוין.
תשובה: היהדות מלמדת שרק לאלוקים יש את היכולת האמיתית לשפוט בני אדם, רק הוא יכול לדעת את הניסיונות של כל אדם, רק הוא יודע את היכולות שלנו.
מי ששופט את אחרים ומזלזל בהם הוא טועה ואין זו דרך היהדות!
עולם יהדות קבלה - הכותב הוא מנהל אתר עולם יהדות קבלה - מאות שאלות ותשובות וקישורים ביהדות וקבלה. בעל חנות טבע - חנות ויטמינים כשרים
